Sukkot תרמ"ד 3

במצות לולב ולקחתם לכם כו'. דרשו במדרש על חיבור מיני בני אדם שבישראל אותם שיש להם טעם או ריח כו' ע"ש. ויש לפרש הענין שבחג הזה ניתן דעת לאיש ישראל למצוא ולהכיר מקומו. כאומרו ולקחתם לכם ממש שיקח כל אחד את עצמותו. כי הנה חג הזה נקרא חג האסיף שמאסף כל אחד תבואתו לביתו. ושמעתי מפי <b>מו"ז ז"ל</b> כי כמו כן בכל אדם ממש מתברר עתה הנקודה פנימית שבו שמתערבב בכל השנה בהבלי עולם. ועכשיו שמוטהרין מתברר האוכל מתוך הפסולת כו'. ויתכן שזה רמז באספך מעשיך ממש. מן השדה היא התערובות. כי שדה הוא לשון הפקר כמו עשו איש שדה. ואפשר כי הוא ז"ל דיבר מזה. כי עוד דיבר אז על הפסוק בשדה מצאה צעקה הנערה ואין מושיע לה. ואחשוב שאמר כי בימי הסוכות שנאספין מן השדה לכן המה ימי ישועה. ולכך בימים אלו יכול כל איש ישראל למצוא מקומו כנ"ל. וכמו שבפרט כל נפש מישראל מתברר עתה האוכל מתוך הפסולת. כן בכלל הבריאה מתבררין עובדי ה' בנ"י מתוך הרשעים. ולכן באמת ימי המשפט הם לטובת בנ"י. כמ"ש לא כן הרשעים כו' כמוץ אשר תדפנו רוח כו' לא יקומו במשפט כו' יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. וזה עצמו הוא הבירור אוכל מתוך הפסולת. שהקב"ה מברר ואוסף מעשיו מן השדה וכונס בנ"י לביתו והיא הסוכה. ולכן דרשו חז"ל ראשון לחשבון עונות. דכ' והאלקים עשה את האדם ישר כו' בקשו חשבונות רבים. לכן עתה שבנ"י הם נקיים יש לנו ליקח לעבודתו ית"ש. קודם שמתערבין חשבונות רבים מהבלי עולם: