Ki Tisa תרנ"ג 1

בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו' ביני וביניכם כו'. אמרו חז"ל שבת ניתנה בצינעא. הענין עפ"י מ"ש ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת יפתח. כי בשבת נגלה הפנימיות הנסתר. וכמו שהוא מצדו ית"ש כן בנפשות בנ"י נפתח פנימיות הלב בשבת קודש. ובכל מקום הפנימיות צריך שמירה. לכן כתיב תשמורו. וחז"ל אמרו זכור את יום השבת זכרהו על היין הרמז הוא שבו נגלה הסוד הפנימיות שזה פעולת היין. ותירוש ינובב בתולות. ואיתא נכנס יין יצא סוד. ובס' תורת חיים כתב לבעבור כי שבת רומז לעוה"ב לכן מקדשין על היין. לרמוז על יין המשומר בענביו לעוה"ב. ע"ש בפ' חלק בסנהדרין ופ"ב דעירובין. ופנימיות הענין הוא שיין המשומר בענביו הוא עצמו כח הנשמה הנסתרת בגוף. וא"י לשלוט בה מגע נכרי כי היא סתומה. ועלי' נאמר עין לא ראתה זה יין המשומר. ולעתיד צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם הוא התגלות הנשמה בשלימות. אך כי שבת הוא מעין עוה"ב לכן יש בו מעט התגלות הנשמה כמ"ש חז"ל נשמה יתירה בשבת קודש. לכן מקדשין על היין לרמוז על התגלות הנשמה כנ"ל. ולכן יין צריך שמירה ממגע נכרי. וזה עצמו מ"ש חז"ל בשבת זכור ובעמלק זכור. וגם קבעו פורים למשתה יין. כי כמו דזכרהו על היין לפי שמתגלה הפנימיות. ממילא יש שם איבוד עמלק. כי כשיש התגלות הפנימיות יש מחיית עמלק. ובשבת הסט"א נופלת לעומקא דתהו"ר. לכן יש בו התגלות היין. וכפי רחקות הסט"א כך מתגלה הקדושה. וז"ש בפרשה זו כשבקש מרע"ה ונפלינו אני ועמך והקב"ה השיבו אנכי כורת ברית כו'. והתנה עמו שמר לך כו' פן תכרות ברית ליושב הארץ כו'. כי הנהגה פנימיות המיוחדת לבנ"י א"א להתגלות רק כשנבדלין מכל האומות. ועל זה כתיב גן נעול אחותי להיות מובדל ומרוחק מן האומות. ועי"ז גל נעול. וזה היה המכשול שנפלנו אחורנית ע"י התערבות בין האומות. ולכן בשבת דבני ישראל מובדלין וסט"א ערקת לכן יש בו התגלות הנהגת בנ"י. וגם כחו של מרע"ה. דכ' וראה כו' העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך. היינו כשזוכין להתגלות כחו של מרע"ה והוא בשבת כמ"ש רז"ל שמרע"ה מחזיר בשבת קודש הכתרים לבני ישראל כו':