Ki Tisa תרנ"ג 2

בפסוק שבת שבתון. פירש"י מנוחת מרגוע. פרשנו להיות השבת משאיר רשימה לכל ימי המעשה. וזה שבתון לקבל בנפשותינו הארת השבת. כי השבת נותן דעת כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. וצריכין לראות שיתפשט זה הדעת בכל האדם. ולקשור אותו במחשבה דיבור ומעשה. ובנוסח אהבה נאמר ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל. פי' במחשבה. לשמוע ללמוד וללמד הוא בדיבור. לשמור לעשות ולקיים הוא במעשה. והם ג' מיני דעת. והוא חב"ד בחי' נר"ן. ובשבת מתחדשין המוחין. וצריכין להתחדש בכל האדם. ואלה הג' בינה שמיעה שמירה כולם נאמרו בשבת לדעת. ושמיעה הוא בשבת כמ"ש חכמינו ז"ל היום אם בקולו תשמעו הוא בשבת שניתנו בו עשרת הדברות ויש בו קריאת התורה והוא בחי' הדיבור. לשמור דכתיב ושמרתם. ושמרו בני ישראל. והוא גם כן בחי' חכמת התורה כמ"ש חז"ל ושמרתם זה משנה. והוא הבחי' המביא לידי מעשה. לכן נאמר לשמור לעשות ולקיים. נמצא הג' בחי' בשבת. בינה שמיעה שמירה. ומתפשטין לששת ימי המעשה ג' ימים דקמי שבתא מחשבה דיבור ומעשה. וג' ימים דבתר שבתא מדו"מ. והוא להבין ולהשכיל. ללמוד וללמד. לעשות ולקיים. אלה הששה הוא התפשטות החב"ד כנ"ל: