Chayei Sarah תרס"א - תרס"ב 4

במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' שחביב שנותיהן של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. לפי שהצדיקים גם בעוה"ז כל מגמתם ותשוקתם להכין עצמם לעוה"ב כדאיתא העוה"ז כפרוזדור לפני עוה"ב ומתאחד להם עוה"ז עם עוה"ב. ובמדרש תנחומא איתא על שרה זממה שדה ותקחהו על מערת המכפלה. לומר שכל ימי חייה הי' כל מגמתה להכין לעצמה מקום בקבר. כדאיתא על זאת יתפלל כו' לעת מצוא זו מיתה וקבורה. עד שהוציאה מכח אל הפועל ומצאה זה המקום המובחר מכל המקומות. וכדאיתא בזוה"ק על רשב"י ע"ה עד דברירנא לי מקום אוריכו לי עד השתא. ואיתא בזוה"ק ויקם שדה עפרון שהי' קימה למערת המכפלה שעד עתה היתה תחת יד עפרון ונכנסת עתה בקדושה וגם הי' קימה לאדם וחוה ע"ש. דכמו שהביאו מיתה לעולם אדם וחוה. כמו כן אברהם ושרה הביאו תחיית המתים בעולם. ומצד תחיית המתים יש קוסטא דחיותא מנפש בגוף גם בקבר. ולכן נעשה תיקון זה לאדם וחוה עתה כמ"ש שם בזוה"ק. דבאמת כל אלה הדברים מיתה ותחיה היו מוכנים להיות. שמכל זה נתברר העדות על הקב"ה. כדאיתא במשנה הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון והכל כדי לידע להודיע שהוא היוצר הבורא הדיין כו'. רק שע"י הצדיקים יצא הדבר מכח אל הפועל. הילודים למות על ידי אדם וחוה. והמתים להחיות על ידי אברהם ושרה. וכן רמזו ג"כ חז"ל תחה"מ מן התורה מנין דכתיב למען ירבו כו' לתת להם כימי השמים כו'. שנשבע הקב"ה לאבות שיתן להם הארץ בתחיית המתים. כימי השמים רומז לשנות האבות כמו מהלך עץ החיים ת"ק שנה שהוציאו האבות כח עץ החיים בעולם. ונאמר עוד החיים לידון בחי' יצחק מדה"ד הוא הדין הגדול אחר התחי'. לידע להודיע להוודע זה תכלית האחרון בחי' יעקב וישראל וישורון שאז יתברר דעת שלימה כמ"ש ומלאה הארץ דעה והוא תיקון השלם נחלה בלי מצרים שיהי' לעתיד לבוא. ויתכן עוד לומר שאלה הד' תיקונים בחי' קרית ארבע הוא תיקון עץ הדעת דכתיב בי' ומשם יפרד והיה לד' ראשים ויתוקן הדעת בד' בחי' אלו ע"י התמימים. וזהו יודע ה' ימי תמימים. והנה שבת הוא מעין עוה"ב נחלת יעקב וסהדותא אקרי בחי' לידע להודיע. וכ' בי' לדעת כי אני ה' מקדישכם. כמו שנמצא הדעת בנפשות הצדיקים. לפי שהם בני עוה"ב מתנוצץ בהם הארה גם בעוה"ז. כמו כן בזמן בשבת שהוא מעין עוה"ב: