Chayei Sarah תרס"א - תרס"ב 5

במדרש עבד משכיל כו'. פי' משכיל בעבודתו שאינו ע"מ לקבל פרס רק נותן נפשו להצליח בשליחותו וזו המעלה יתירה שיש לבנ"י גם בבחי' עבדות כמ"ש עבדי הם כי בבחי' בנים אין שייכות לשום אומה. וזה רמז בן מביש שבקבלת התורה שנקראו בני ישראל בנים ביישו את כל העולם. אבל בגלות בבחי' עבדות עדות יתירה על בנ"י שהם עבד משכיל. ומעין זה בימי המעשה עם השבת כי שבת בחי' בנים שמתגלה כח הנשמה ירא שבת ירא בשת שהארת הנשמה מבייש לכל אוה"ע כי אין נשמה רק לבנ"י. ובימי המעשה בחי' עבד. אבל כשהעבדות בהשכל שלא על מנת לקבל פרס ימשול בבן מביש. ולכן כפי עבודת ימי המעשה כך זוכין להנשמה בשבת: