Chayei Sarah תרס"א - תרס"ב 2

במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהשרץ מגופי תורה וניתן ברמז ופרשתו של אליעזר אומרו וכופלו. דיש בחי' בן ועבד. עבד בחי' תיקון הגוף וע"ז כתיב ששת ימים תעבוד. והוא שצריך לצאת מכלל ארור לכלל ברוך. כי הנשמה בחי' בן. וז"ש עבד משכיל ימשול בבן מביש. כשהגוף משרת הנשמה באמונה. אז גם הוא יש לו תיקון. כי סוף הנשמה לעלות לשרשה ויכול להעלות גם הגוף להיות בתוך אחים יחלק נחלה. ונקראת הנשמה בן מביש שהיא חלק אלקות. והוא מבייש כל העולם. רק שנשתלחה בעוה"ז להיות מתלבש בגוף. וכתיב תמשילהו במעשה ידיך מעשה ידיו של הקב"ה הנשמה. אבל הגוף מושל עליו בעוה"ז. וכשהוא עבד משכיל מצליח ומתעלה גם הוא. וכמו כן בביטול ימי המעשה אל השבת מושך ברכה מן השבת כמ"ש ויברך את יום השביעי את הטפל עמו כמ"ש במ"א. ובמדרש מי בכם ירא ה'. דורש ב' פירושים. א' על אברהם. שומע בקול עבדו שהקב"ה שמע בקול עבדו. פי' ב' על אליעזר ששמע בקול עבדו של מקום. ופי' הב' על הגוף כשמכניע עצמו אל הנשמה עבדו של מקום יכול לבטוח בה' גם בתוך החושך כמ"ש הלך חשכים יבטח בשם ה' כו'. והפי' הראשון על מעלת נשמה גדולה שמעלית גם הגוף. וזוכה שגם קול עבדו של הגוף מתקבל לפני הקב"ה. וזה נאמר על צדיקים גדולים כענין האבות שנעשו מרכבה למקום ב"ה. אך בכל איש ישראל נמצא ב' הבחי'. ובשבת קודש שיש הארה מנשמה יתירה יש עלי' גם אל הגוף כמ"ש למען ינוח עבדך שורך חמורך כמ"ש במ"א מזה: