Sukkot תרנ"ד ותרנ"ו 5

לימי ר"ח וסוכות איתא ישת חושך סתרו זה ר"ה בכסה. כי אשב בחושך ה' אור לי. יודעי תרועה באור פניך יהלכון. כי עיקר האור גנוז בחושך. כדאיתא ראיות האדם מתוך החשוך שבעינים. וז"ש ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק. והוא בכוונה מכוונת שיצא יעקב מתוך יצחק. וזרע אברהם נגנז ביצחק. ונתברר בו ויצא משם יעקב. והוא בחי' הרחמים. החסד שנתברר בדין. וז"ש ראשית חכמה יראת ה' מכלל שסופו אהבה ורחמים. כדאיתא תחלתו קשה וסופו רך. וכן הוא בחודש הזה. שכל תכלית חג הסוכות יצא מכח אל הפועל באמצעיות ימים הנוראים. וכ' מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה. וזה השם הוא בחי' ר"ה ויוכ"פ וסוכות. ומקודם הי' נסתר במיצר. ובסוכות הוא במרחב. והם ב' מיני תפלות. תפלה לעני. תפלה למשה. כ' שלום לרחוק ולקרוב. ובר"ה כתיב מרחוק ה' נראה. כי הקב"ה ידו פשוטה לקבל שבים בבחי' רחוק וקרוב. ולכן כל אדם צריך לשוב בעשי"ת ובסוכות. ויש מתקרבין מתוך המיצר ויש מתוך השמחה. ומי שאינו שב בב' אלו עליו נאמר ורגז ושחק ואין נחת. וכ' טובה תוכחת מגולה זה בר"ה. ובסוכות מאהבה מסותרת. כדכ' אשר יאהב ה' יוכיח. ואח"כ כאב את בן ירצה הוא בסוכות. ובחודש זה נתברר מדת יצחק ביצחק ולא כל יצחק. דכ' בבארות שחפר יצחק רבו פלשתים ואמרו לנו המים. ובבארות אברהם כתיב סתמום פלשתים. כי אהבה מיוחד רק לבנ"י ואין שייכות לסט"א. אבל ביראה יש יראה חיצוניות וזה לנו המים. כי יראת עונש נמצא בכל הברואים. ובנ"י צריכין לברר יראה אמיתית מכח רוממות אל בלבד. והיא יראת ה' לחיים: