Sukkot תרנ"ה 5
Sukkot · תרנ"ה (1894) · Essay 5
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
איתא גבורות גשמים לפי שיורדין בגבורה. דכ' אשריך ארץ שמלכך בן חורין כו' בעת יאכלו בגבורה כו'. דכתיב ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. כי צור וחלמיש הם דינין תקיפין והקב"ה בחסדו מהפך להיות הם עצמם מעיינות ונחלים. וכן איתא בזוה"ק בשלח. לכן שמיני עצרת כדכתיב בגבורת שמונים שנה. וזה תכלית ימי החג להיות השפע יורדת בגבורה ולכן היא מתקיים לעד. ולכן בסוכות שהוא זמן החסד לוקחין כל הע' שרים כמ"ש בבוקר יאכלו. אבל שמיני עצרת תהי' לכם בלבד הוא עת המיוחד רק לבנ"י שהם בני חורין ובעת יאכלו בגבורה. וכ"כ פותח את ידך ואיתא יד זה שמאל וכמ"ש כשישראל זוכין שמאל נעשה ימין. וזה המפתח של גשמים שנמסר רק ביד הקב"ה שהוא מהפך הצור אגם מים כנ"ל. ולכן איתא כי גשמי כל ארצות ע"י שליח וגשמי א"י מהקב"ה בעצמו: