Sukkot תרנ"ה 6

בפסוק תורה צוה לנו. דכ' נר מצוה ותורה אור וכ' נר ה' נשמת אדם. שנשמות בנ"י הם הכלים שאור התורה יכולה להתפשט בהם. לכן כפי זכות הדור כך מתפרש ומתגלה להם אור התורה. וכמו כן ח"ו בשפלות הדור נסתר אור התורה. כמ"ש עמו אנכי בצרה אנכי הוא התורה והיא תלוי' בתיקון נפשות בנ"י. וז"ש צוה לנו שהתורה וישראל מקושרים ומחוברין. לכן שמחת התורה בישראל וישראל בהתורה. ומרע"ה הוא הסרסור והמדליק אור תורה בנשמת בנ"י שהם נרות כנ"ל. ואמרו חז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורשה ככלה לחתן ושניהם אמת. כי באמת התורה מתנה בנפשות בנ"י אבל כפי תיקון האדם כך מתחדש לו אור התורה. וע"ז אומרים כי היא לנו עוז ואורה. עוז בעצם. ואורה בהתפשטות התורה כפי מה שיגעים בה כך מתחדש להם בכל עת כמ"ש דדי' ירוך כו'. ולכן כתיב עוז לעמו יתן. ואח"כ כתיב יברך את עמו בשלום. והברכה היא תוספות בהתחדשות התורה בכל עת. כדאיתא היושב והוגה בתורה הקב"ה יושב ושונה כנגדו: