Sukkot תרנ"ח 6

איתא במדרשות כי בסוכות כתיב ג' שמחות ושמחת בחגך ושמחתם לפני ה' אלקיכם והיית אך שמח. ובפסח לא כתיב שמחה לפי שנא' בנפול אויבך אל תשמח ע"ש. כי בפסח זמן חרותנו שהבדילנו השי"ת מן התועים. ואח"כ זמן [מתן] תורתנו. ואח"כ בכח התורה צריכין בנ"י לתקן ולקרב גם כל האומות. ולכן בסוכות ע' פרים. ולכן סוכות זמן שמחה כדאיתא במד' בפסוק ישמח ה' במעשיו לשון עתיד שבעוה"ז כביכול אין השמחה בשלימות. ועיקר השמחה לפניו ית"ש כשמתוקנים הנפשות כדאיתא במד' כל חפצי אעשה שחפץ להצדיק בריותיו כמ"ש ה' חפץ למען צדקו. ולכן כשבנ"י נטהרו ביוה"כ נעשה זמן שמחה לפניו. אבל עתידין בנ"י לזכות את כל העולם. כי הם יצאו מן הכלל ללמד על הכלל כולו. ולכן נק' בנ"י ישורון פועל יוצא דלא כ' ישרים רק ישורון שהם (מתיישרים) [*מיישרים] לכל העולם ויתקנו כל העקמומיות וקלקולים שנעשה בעולם. וג' שמות יעקב וישראל וישורון הם מול הג' רגלים. זמן חרותנו בחי' יעקב. ומתן תורתנו ישראל כי התורה מיוחד לבנ"י ונק' ראשית לי ראש. וישורון זמן שמחתנו שיעשו השליחות בשלימות ויתוקן כל העולם על ידם. לכן נק' השולמית. וחג הסוכות רומז לזה התיקון שיהיה לעתיד בשלימות. וג' שמחות הנ"ל הם בחי' עולם שנה נפש. בחגך הוא בחי' שנה. ושמחתם לפני ה' במקדש בחי' עולם ומקום. וגם עתה ע"י הסוכה שהוא מקום ודירה מיוחדת לבנ"י שחל שם שמים על הסוכה. והיית אך שמח הוא השמחה בנפשות בנ"י בעצם: