Sukkot תרס"ב 9

נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה. התורה היא אור. אבל אין יכולין לקרב אל אור התורה. רק ע"י נר מצוה נעשין בנ"י כלים לקבל אור התורה. כמו שאין האור מאיר בלי הנר והפתילה. ולכן כתיב אש דת ואיתא (בגמ') [בספרי] אלמלא ניתן דת עמה א"י לעמוד בה. וז"ש תורה צוה לנו משה שהלביש כח התורה בתרי"ג מצות. לכן איתא מש"ה רבינ"ו גימ' תרי"ג. וזאת התורה אשר שם משה כו'. שימה הוא לשון סידור שהכין הדרך שיוכלו בנ"י להתקרב אל התורה. ולכן היא לנו אורה כמ"ש ליהודים היתה אורה זו תורה. פי' כשזוכין להתקרב אל התורה ואור התורה מאיר לנו נק' אורה. וזה מיוחד רק לבנ"י בכח המצות. כמ"ש אור זרוע לצדיק ועמך כולם צדיקים. ולפי שתשרי ירח האתנים דתקיפי במצות שופר יוהכ"פ סוכה לולב ערבה ניסוך המים. לכן זוכין אח"כ לאור התורה. וזה שמחת תורה. ולכן הקדימו אבותינו נעשה לנשמע שהבינו שא"י לקרב אל אור התורה רק ע"י הקדמת מעשה המצות: