Ki Tisa תרנ"ח 1

אך את שבתותי תשמורו כו'. וסמיך לי' ויתן אל משה לומר שיש בשבת הארה מלוחות הראשונים. ובמדרש לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. דהנה בקבלת התורה כתיב פנים בפנים דיבר ה' עמכם פי' פנים כמ"ש ופניתי אליכם אמרו חז"ל פונה אני מכל עסקי ועוסק בכם. וכמו כן צריך איש ישראל להיות נפנה מכל עסקים בלתי לה' לבדו. וכן הי' במעמד הר סיני דכ' והייתם נכונים ליום השלישי. אבל לא זכינו לעמוד במדריגה זו. ונאמר עלינו כי פנו אלי עורף ולא פנים זה כשאין מוכנים בכל הנפש אל הקדושה. וזה בושת הפנים שלנו. ומרע"ה נשאר במדריגה זו כמ"ש ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים. ובשבת קודש שמניחין כל המעשים להפנות אל הקדושה זוכין לבחי' הנ"ל כל אחד לפי הכנתו ומ"מ יש לכל איש ישראל חלק בשבת שמבטל כל מלאכתו בשביל קדושת היום. ולכן אות הוא ביני וביניכם. פי' הנהגת הטבע הוא בימי המעשה. ובש"ק שהוא מעין עוה"ב שמיוחד רק לבנ"י כמ"ש ופניתי אליכם כו'. זה מתקיים בכל שבת שכביכול פונה מכל עסקים אל בנ"י: