Yitro תרמ"ז 2

והנה מצווין בכל יום לזכור מתן תורה כמ"ש והודעתם כו' יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב כו'. כי התורה היא למעלה מהזמן. א"כ יש בה תמיד התחדשות כמו בשעת קבלת התורה. וכן הי' בוודאי אם לא הי' החטא אח"כ. כי בקבלת התורה נתעלו נפשות בנ"י. וכמו בעשרה מאמרות בדבר ה' שמים נעשו. כמו כן באנכי ה"א חל אלקות על נפשות בנ"י. וכ' אל תיראו כי לבעבור נסות כו' יראתו על פניכם. היינו שניתן להם הארת פנים שהוא כפי הפנימיות שנמצא באדם. וממשמע שנא' א"ת. כי היו יר"ש לאמיתן כדאיתא במד' שאין אומרים אל תירא רק למי שהוא יר"ש לאמיתו. וכ"כ מי יתן והי' לבבם זה להם כו'. לבבם זה פי' כמו ברי לבב. אך אחר החטא נפלו מזאת המדרגה. ומ"מ ע"י המצות שנתן לנו הקב"ה. יש כח להמשיך הארת הנשמה. ואיתא כי בש"ק מחזיר מרע"ה לבנ"י ב' הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע. י"ל שהוא ב' הארות הנ"ל הארת פנים וברי לבב. ובמצות תפילין גם בימי המעשה נמצא לפי שעה הארות אלו. תש"ר כמ"ש שם ה' נקרא עליך והוא הארת פנים הנ"ל. ובתש"י נגד הלב לברר הלב. ולכן צריכין להיות בתפילין בשעת קריאת שמע שאז יכולין להעיד עליו ית' כמ"ש למען תהי' תורת ה' בפיך. וכמ"ש ואשים דברי בפיך שבשעת קבלת התורה ניתן זה הכח בפיהן של ישראל לברר מלכותו ית' בעולם. וכמו כן בש"ק שנק' יומא דסהדותא כמ"ש זכור כו' יום השבת שבו ניתנה תורה. וזכור ושמור. הם ב' הארות הנ"ל כמ"ש במ"א שמירה בלב זכירה בפה ובמוח. וכדאיתא אפי' ע"ה אימת שבת עליו שהוא כמ"ש יראתו על פניכם. פנים המיוחד לאיש ישראל בכח הארת הנשמה יתירה כנ"ל: