Emor תרמ"ז 2

המשך נרות המנורה ולחם הפנים אחר המועדות. כי הג' דברים שהיו בהיכל. מנורה ומזבח קטורת ושלחן. יתכן שהם היו להמשיך הג' ברכות בני חיי ומזוני לעולם כי הי"ב לחם היו ממשיכין שפע מזוני ולכן ניתנו בשבת דמיני' מתברכין כל שתא יומין. ואלה הג' ברכות הם בג' המועדות ג"כ כמ"ש לעיל בחג הפסח מזה. ובשבת עצמו יש כל הג' שע"ז ניתקן הג' סעודות וג' מיני שבתות יש. בליל שבת וביום ובמנחה. ואלו הג' הם בחי' יחוד ברכה קדושה. ושבת כולל כל אלה כמ"ש ויכל ויברך ויקדש כמ"ש במ"א. וענין אלה הג' הם אמונת בנ"י בהקב"ה שהוא מנהיג הטבע ומשגיח לתת לכל א' מזונותיו והוא שם המלכות שם אד' בחי' מזוני ושלחן. ושם הוי' ב"ה הוא המחי' הכל ומקיים כל הבריאה בחי' חיי והוא נרמז במזבח הקטורת כמ"ש ויעמוד בין המתים והחיים והוא יחוד. ושם אהי' הוא הנותן התחדשות מלמעלה מהטבע והוא בחי' בני ונרמז במנורה ודו"ק כי קצרתי: