Tazria תרנ"ח 3

בענין הנגע צרעת. ובמד' שאת ספחת בהרת דורש על הד' מלכיות ע"ש. דכ' ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים. ודרשו ג"כ על הד' מלכיות. והנה האדם הושם בג"ע למעלה מהתחלת הפירוד לד' ראשים. לעבדה ולשמרה אמרז"ל במ"ע ומל"ת. כי עבודה לפתוח השורש. ענג. נהר יוצא מעדן להשקות כו'. ושמירה שלא יתפשט ביותר במקום הנפרד לד' ראשים. כי משם יש המשכה לד' מלכיות. והם ד' מראות נגעים. ואיתא בזוה"ק כי נגע היפוך ענג כמ"ש אין למעלה מענג ואין למטה מנגע. ואמר שם כי המבטל עונג שבת מתהפך ענג לנגע. וכמו כן נאמר כי צרעת היפוך עצרת כי ביו"ט כ' עצרת כנופיא היפוך הפירוד. וזה הי' הכח [*של] בנ"י בעליות רגלים מה יפו פעמיך בנעלים כי היו מעצרין השפע הבא בג' רגלים על התבואה ופירות האילן ועל המים שלא יתפשט יותר מדאי כנ"ל. וצרעת היפוך עצרת כנ"ל: