שפת אמת

Shlach תרמ"ו 1

Shlach · תרמ"ו (1885) · Essay 1

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

בענין המרגלים בקצרה. כי דור המדבר נקראו דור דיעה דור שקיבלו התורה שנקראו בנים למקום אכן ארץ ישראל הוא בחי' עבודה דיש עובדא ומילולא, ובאמת כתיב אדם ובהמה תושיע ה' היינו שיהי' השתתפות ב' הבחי' כמו שאמרו חז"ל ערומין כאדם ומשימין עצמן כבהמה. ולכן אם היו נכנסין דור המדבר לא"י הי' השלימות כראוי. וזה המשך פרשת נסכים אחר המרגלים ע"פ הגמרא הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה זבח בלא נסכים. כי עיקר הקרבן הוא בחי' אדם כי יקריב כו'. רק שהקב"ה נתן שיהי' הקרבת בהמה במקום נפש האדם. והקרבנות ניתנו לישראל בקבלת התורה כמ"ש העשוי' בהר סיני והוא בחי' אדם. אבל מנחות ונסכים הם תיקונים להעלות כחות הנמצאים בא"י לחם ויין. ובמנחה אמרו חז"ל מי דרכו להקריב עני. ולכן בחי' מנחות ונסכים הם בחי' מצות ובעובדא. וכמו כן בק"ש שהיא התורה צריכין לשתף עמה העובדא. ובלא"ה אינו מתקיים כמ"ש שמעיד עדות שקר כו'. וזה הי' חטא המרגלים כנ"ל: