Noach תרנ"ז 2

בפסוק ארור כנען עבד עבדים יהי'. ברוך ה' אלקי שם כו' כי עיקר הברכה בחי' החירות שלא יהי' משועבד תחת שום דבר. כי הקב"ה ברא העולם להיות שליט מדריגה במדריגה שרפים ואופנים ומלאכים וגלגלים וכן בעוה"ז מלכים ועבדים. אבל באמת מלכותו בכל משלה ולא יצא שום ברי' מתחת רשותו כמ"ש וממשלתך בכל דור. וזה עיקר החירות דכ' אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מא"מ מבית עבדים. עולם הטבע נקרא בית עבדים. והצדיקים ח) הם נמשכים אחר הנהגה עליונה ולכן הם בני חורין והוא בכח האמונה שיודעין שהקב"ה שליט ומנהיג הכל וזה עיקר הברכה להיות נמשך אחר השורש של כל השרשים שהוא שורש ומקור כל הברכות וזהו עדות השבת דכ' בו ויברך יום השביעי שיש בו התגלות מלכות שמים דכ' ששת ימים עשה השמים וארץ שבימי המעשה נתלבש הכל בטבע. דכ' שער החצר כו' הפונה קדים ששת ימי המעשה יהי' סגור הוא הנקודה הפנימיות שמעלה הכל אל השורש זה הפונה קדים. ובימי המעשה הוא סגור. ושליט הטבע. וביום השבת יפתח. ולכן אומרים ישמחו במלכותך שומרי שבת שבו מתגלה מלכות שמים והוא עדות על כל הבריאה שהכל בהשגחה עליונה ואין זה מתגלה רק לצדיקים ט) שהם שומרי שבת שמשתוקקין ומצפין להתגלות מלכות שמים וזה אנכי ה' אלקיך שיחד מלכותו עלינו בלי מסך מבדיל. ולכן בנ"י נקראו בני חורין הגם שהם בגלות. אבל האמונה קבועה בהם שהכל בהשגחה עליונה. אבל בכנען כתיב עבד עבדים כדאיתא בזוה"ק מאן דאפיק גרמי' מצלא דמיהמנותא אתחזי למהוי עבד לעבדי עבדין. דגם בעבדות יש עבד משכיל. פי' שמבין שורש העבדות שהכל תחת מלכותו ית"ש כדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים ובזה זוכה לחירות. וכנען עבד עבדים: