Noach תרס"ב 2

במדרש בפסוק וידבר אלקים אל נח צא מן התיבה הוציאה ממסגר נפשי כו'. דהנה מתחלת בראשית עד עתה לא מצינו דיבור. שהדיבור הי' בגלות כמ"ש בזוה"ק ביציאת מצרים שהי' הדיבור בגלות עד דכתיב וידבר אלקים עשרת הדברות כן בזמן אדם ונח ע"י החטא לא הי' נגלה הדיבור ולכן לא התפלל נח על דורו כי כח הדיבור הי' סגור עד שבא אברהם ושרי צלותין כמ"ש בזוה"ק בהיכלות ע"ש. ולכן ב' אלפים תורה התחילו מאברהם וכאן הי' שורש התחלת התגלות הדיבור. בי יכתירו צדיקים שזה הי' כתר וראש להתגלות דיבור תורה ותפלה לצדיקים. ואיתא נח הי' צריך סעד לתמכו כי תיקון העולם בא כסדר כמו שמצינו בחטא האדם שהי' בו רק ידיעת טו"ר שהי' רובו טוב רק שהרגיש קצת ידיעת הרע ואח"כ רבה רעת האדם שנעשו רוב רע. אח"כ יצר מחשבות כו' רק רע. וכמו כן ניתקן אח"כ העולם שנח הי' רובו טוב ונק' צדיק וכ' אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא לכן הי' צריך סעד. ובזה הסעד התהלך נח את האלקים שהי' מחשבות לבו תמיד בה' בכח הסעד. אבל אברהם הי' כולו טוב כי האבות תקנו כל חטא האדם וכדאיתא שלשה לא שלט בהם יצה"ר ועליהם נאמר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חיי'. ועתה צריכין עכ"פ לראות להיות מחשבת האדם רוב היום במצות ומעש"ט עכ"פ בכח התורה שנק' לקח טוב ומלמדת האדם למצוא דרך הטוב. שהדורות הראשונים שלא הי' להם התורה בודאי הי' נסיון גדול להיות טוב ולא רע ורצה הקב"ה לזכות את ישראל והרבה להם תורה ומצות: