Pekudei תרנ"ב 2

במדרש צאינה וראינה כו' שעטרה לו אמו לא זז מחבבה עד שקראה אחותי כו' אמי כו'. הענין הוא כי ביציאת מצרים נעשו בנ"י כלים לעבודתו ית"ש והוא בחי' בתי. אח"כ בקבלת התורה הוא בחי' אחותי כמ"ש ז"ל שנתממו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה. ואחר החטא ששבו בתשובה ואמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. והטעם כי ע"י תשובה נתקן דרך חדש. מכש"כ כלל ישראל כשעשו תשובה המשיכו מא"ס המשכה חדשה. וזהו בחי' המשכן שעטרה לו אמו. וכל הדרכים האלה נמצאים תמיד בבנ"י. והם בחי' ג' רגלים פסח שבועות סוכות. ושבת כולל כל אלה הג'. ש' בת הוא ג' מדריגות של הבת. שבת בראשית ויציאת מצרים הוא בחי' בתי. שבת של קבלת התורה הוא אחותי. שבת שרומז ליום שכולו שבת הוא בחי' אמי. בע"ת. כי באמת לעתיד יהי' נתקן כל הפגמים מחטאים. ויהי' דרך חדש. וכל בעלי תשובה יש להם חלק מזה הדרך שלעתיד. ועל אלו הג' כתיב ויהי נועם ה' כו' הוא בחי' בתי שהקב"ה ישפיע לנו דעת לעבודתו ית'. ומעשה ידינו כוננה עלינו הוא בחי' אחותי שנזכה במעשה עצמינו. ומעשה ידינו כוננהו איתא בכוונת האר"י ז"ל שהוא בחי' תיקון הפגמים ע"ש שהוא כמ"ש. והיינו שנמשך דרך חדש ע"י תיקון החטא. ולכן איתא שבירך אותם משה בברכת ויהי נועם כו' דעשיית המשכן הי' בכח התשובה כנ"ל: