Zachor תרמ"ט 3

עוד אמרנו על מה שכתבו חז"ל שנזכר השבת על שולחן מלא ועמלק על שולחן ריקה. כי עמלק הוא היפוך השבת דכתיב ויברך כו' יום השביעי ואמרו בזוה"ק כיון דלא אשתכח ביה מנא מה ברכתא אשתכח. והתשובה כי אדרבה ע"י שמתגלה בשבת שורש הברכה שהיא למעלה מעוה"ז לכן לא אשתכח בי' בגשמיות כלום. וזהו מהימנותא דבנ"י. ששבת הוא שורש הברכה. ועמלק להיפוך יש לו רב בעוה"ז. ולא חסר לו כלום. וזהו עדות שאין לו שום זכר בעוה"ב. וז"ש שנולד עשו נגמר בכל השלימות כמ"ש רש"י שלכן קראו שמו עשו. וזה השלימות המדומה עדות שאין בו שום ברכה. והוא שולחן ריקה. היפוך ממש מן השבת שאין בו בעוה"ז והוא שולחן מלא ושלם לעוה"ב. והנה כתיב בעשו ועל חרבך תחיה שהוא כמ"ש רז"ל הרשעים מתקיימין על אלהיהם. עומד על היאור. ובצדיקים ה' נצב עליו. וכמ"ש מדרכיו ישבע סוג לב זה עמלק כמ"ש רש"י שם. שלקח לו חרבו וחלקו לעצמו. ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. אבל בבני ישראל כתיב ואשר חרב גאותך ויש להם חלק בחרבו של הקב"ה כמ"ש כולם אחוזי חרב. וכ"כ חרבו על ירכו. וכ"כ לפי חרב שיש להם ע"י התורה שייכות אל קצה חרבו של הקב"ה כמ"ש רוממות אל בגרונם ועי"ז וחרב פיפיות בידם. ושבת הוא רמז ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. הרמז דכתיב מלחמה לה' בעמלק מדור דור ולעתיד כשימחה שמו. מנוחה כביכול לחי עולמים. לכן יש בשבת מחיית עמלק: