Emor תרמ"ט 2

בפסוק ונקדשתי בתוך בנ"י אני ה' כו' (אשר הוצאתי) [*המוציא] אתכם מא"מ כו'. כבר כתבנו כי כשהקב"ה הוציאנו ממצרים באותות ושינוי הטבע כן יצאו נפשות בנ"י מהנהגה הטבעית ולכן יכולין למס"נ על קדושת שמו ית' מה שא"א ע"פ טבע אנושי. וזה עצמו קידוש שמו ית' כדכתי' אתם עדי. וזה העדות אינו דוקא בפה רק שבנ"י הם אות ועדות על הש"י שהוא חידש הטבע ומנהיג הטבע ומשנה הטבע שהרי בנ"י הדבקין בו ית' הם למעלה מן הטבע. ואיתא ברמב"ן ז"ל כי הש"י עשה לפעמים נסים להיות עדות על הטבע כי הש"י רצה שיהי' הנהגה טבעיות. לכן לא היו מאמינים בו ית'. ולכן עשה לפעמים נסים להיות יוצא מן הכלל ללמד על הכלל ע"ש פ' בא. וכמו כן בנפשות בחר לו הש"י אותנו בנ"י להיות הנהגה שלנו שלא כדרך הטבע ללמד על כלל הנפשות. ויש עדות זה במעשה דיבור ומחשבה. וכמו כן הג' מועדות שנק' מקראי קודש דיש ג' קדושות כדכתי' קק"ק. ביצ"מ הי' במעשה ששינה הקב"ה הטבע. ובמתן תורה בדיבור וסוכות ענני כבוד הם סוכת שלום. וכמו כן בנ"י בג' מועדות זוכין לאלה הג' קדושות במעשה דיבור מחשבה. כי הסוכה היא למעלה מהשגת האדם והיא בחי' מחשבה רמז לדבר בצלו חמדתי. ושבת כולל כל הג' קדושות. שיש ג' שבתות. ג"פ היום. וג' סעודות שבת: