Emor תרמ"ט 3

בענין לחם הפנים ביום השבת ביוה"ש יערכנו מאת בנ"י ברית עולם. נק' לחם הפנים שהוא פנימיות הלחם והשפע היורדת משמים. ולכן הוא בשבת להודיע דמיני' מתברכין שיתא יומין. ובבהמ"ק להודיע כי משם השפע יורדת לכל העולם. ומבנ"י להודיע כי ע"י בנ"י בזכותן השפע יורדת מן השמים. ואיתא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מילתא אלא במזלא תלי'. והגם דאיתא מזונותיו של אדם קצובין מר"ה. א"כ בדינא הוא. אכן תלי' אמרו. כדאיתא בזוה"ק ביום השבת כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח בי' אלא כולא בשביעאה תלי' ע"ש. שבשורש כל הברכות הם באין בש"ק ומתפשט מזה אח"כ לגשמיות. וכן הוא דבזכותא מזונותיו קצובין במדה וצימצום. אבל בנ"י שזוכין לקבל שורש השפע דהוא תלי' במזלא ומקבלין בש"ק הברכה על כל ימי השבוע וזו הברכה בשבת היא בלי קצבה ובלי שיעור. וזה לחם הפנים בש"ק שהיא פנימיות הלחם דבמזלא תלי' כנ"ל. ולכן מזונותיו קצובין חוץ מהוצאות שבתות ויו"ט המוסיף מוסיפין לו. וכמ"ש בפ' בראשית מזה ע"ש שפרשנו גם אומרם לוו עלי ואני פורע שבנ"י שמודבקין בשורש נגלה להם שורש המכוסה. וזה ואני פורע לשון גילוי. כדכתיב ביום השבת יפתח. ובזמן המקדש הי' מתקיים בפועל ממש ע"י עבודת המקדש. וכ' ביום השבת ביום השבת שהי' בכל שבת פתיחת שער מיוחד ע"י סידור הלחם. ואיתא בגמ' שלחן הטהור מכלל דאיכא טמא והא עשוי לנחת הוא אלא שהיו מגביהין אותו לעולי רגלים כו' פי' שכל הסידור תלוי במדרגת בנ"י אם הי' להם עלי' ברגל היו מגביהין הלחם לשורש עליון ביותר. ולא הי' מסודר בסדר אחד בשוה לכן אינו בכלל עשוי לנחת כן י"ל ע"ד הרמז: