Shabbat HaGadol תרמ"ז 2

וכתיב גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם. כי במעשה בראשית יש חכמה עד אין שיעור. וכפי הרצון של בני אדם להתבונן במעשה הבורא ית' כך מתגלה החכמה וזה נמצא רק בבנ"י. ובאמת השבת ניתן ע"ז להיות יום מנוחה להתבונן במעשה הבורא ית'. שע"ז הוסד המזמור ליום השבת מה גדלו מעשיך כו'. ומקודם היו נסתרים נפלאות הבורא תוך הטבע. וע"י הנפלאות ביצ"מ ששינה השי"ת הטבע בעשרה מכות יצא מכח אל הפועל כבוד מלכותו ית'. ובנ"י ע"ז נבראו לברר מלכותו ית' בעולם. כמ"ש עלינו לשבח כו' לתת גדולה ליוצר בראשית כו'. וזה עיקר השבת שנקרא סהדותא שע"ז נברא העולם כמ"ש מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו ברא. ויתכן שזה הרמז מה שדורשין בשבת הגדול. שכשקיבלו בנ"י מצוה הראשונה בזה היום והוא הכנה לדורות וכמו שניתנה תורה בשבת כן קיבלו המצות בשבת והקדימו קבלת המצות כענין שנאמר עושי דברו והדר לשמוע. וכתיב נר מצוה ותורה אור. ונר הוא הקבלה לאור כן המצות מתקנים רמ"ח איברים להיות כלי מוכן לאור תורה. ואמת כי המצות הם תיקון העשי' שאין לך דבר שאין בו מצוה. וע"י המצות יודעין בנ"י לדרוש מעשה בראשית. כמ"ש דרושים לכל חפציהם. וזה תכלית השבת ונקרא שבת הגדול. ובו הזמן לדרוש ולברר כח הבורא בכל מה שברא: