Beha'alotcha תר"ס 2

איתא בגמ' ויהי בנסוע ובנוחה הוא ספר בפני עצמו. והוא כלל כל התורה דאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל סתים וגליא כמ"ש בזוה"ק שזה ב' שמות יעקב וישראל ע"ש פ' במדבר. ובחי' יעקב הוא המלחמות שכל ימיו הי' לו מלחמות עם עשו ולבן. ואח"כ כשבא לבחי' ישראל הוא בחי' סתים ומנוחה בחי' שבת קודש. ובימי המעשה הוא בחי' גליא והוא ימי מלחמה להלחם עם הסט"א שהטבע מסתיר ומעלים הקדושה אבל איש ישראל צריך להלחם ולברר ולהעיד כי כל הטבע הכל מאתו ית"ש בלבד. וזהו בנסוע הארון. כמו שרמזו בנסוע גי' יעקב. והוא בחי' ימי המעשה. וינוסו משנאיך. וכי מי שונא לבורא עולם רק שהסט"א מסתיר ומעלים שלא לראות חסדי ה' וטובו אשר הם מלאים בכל העולם. ובנוחה הוא בחי' שבת ושם ישראל כנ"ל. וב' אלו כלל כל התורה זכור ושמור מ"ע ומל"ת סור מרע בחי' המלחמה. ועשה טוב אין טוב אלא תורה בחי' שבת קודש יעשה כולו תורה ומיוחד רק לבנ"י ושם אין מגע נכרי ונק' יום מנוחה. ודור המדבר היו ב' הבחי' בשלימות כמ"ש עפ"י ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. [וכ' ז"פ על פי ה' והרמז לז' הבלים וקולות שבמזמור הבו לה' דכתיב בדבר ה' שמים נעשו. אבל ברוח פיו כל צבאם הוא התפשטות כת הדיבור לכל העולמות גם בטבע והם התיקונים שנעשו בארץ והם ז' בחי' הנ"ל]: