Shekalim תרנ"ה 1

במדרש רבים אומרים לנפשי כו' ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי כו'. שאחר החטא נאמר כי תשא את ראש כו'. ועוד במדרש כי ע"י החטא זכו למצות שקלים עבירתן של ישראל מביאתן לידי זכות כו'. והוא כענין שאמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולין לעמוד. כי כשאדם חוטא א"א להתתקן עד שיתעלה למדריגה עליונה שלא נפגם שם החטא. כי באמת נשמת האדם מקושר למעלה במדריגות רבות וכשחטא ופגם מדריגתו. ע"י תשובה מתעלה למדריגה שלמעלה. ולכן נצרך נשיאת ראש אחר החטא. והנה מצות מחצית השקל בכל שנה לקנות בהם תמידין ומוספין. והוא נכלל בפ' כי תשא את ראש. והטעם כי בהקרבת התמידין בכל יום נתרוממו ראשן של בנ"י להתדבק במדריגה שהיו קודם החטא. כדכתיב עולת תמיד העשויה בהר סיני. ולכן הי' נצרך כופר נפש לפי שחטאנו בנעשה. ונראה שזה רמז מחצית השקל עשרים גרה השקל. שמעתי מפי <b>מו"ז ז"ל</b> כי גרה לשון המשכה ולכן מעה כסף נקרא דבר חשוב שנמשך האדם אחריו ונק' גרה כו'. ונראה כי העשרה מוחין ומדות שבאדם צריכין להיות נמשך אחר הקב"ה. אך עשרים גרה הוא בחי' המשכות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כמ"ש את ה' האמרת וה' האמירך. ואלו ב' הם נעשה ונשמע. ועתה נשאר מחצית בחי' נשמע. וזהו הרמז משמיעין על השקלים. והעשיר לא ירבה לרמוז כי אפילו הצדיקים הגדולים שלא היו בכלל החטא כדאיתא בזוה"ק על יהושע בן נון. שהגם שלא חטא. מ"מ מכח שכלל ישראל חטאו גם אותן שמתו בעטיו של נחש צריכין להבטל אל ההנהגה שבכלל ישראל. ונק' מדרגה זו נשיאת ראש. כי כשהיו בבחי' צדיקים בהקדמת נעשה לנשמע. הי' המשכת הקדושה רק כפי הכנתם. ועתה שהכל רק בסייעתא דשמיא להיות נמשך אחר התעוררות שבא מלמעלה הגם שאין ראוין מצד עצמינו. ממילא אין לדבר הפסק: