Shmini תרנ"ו 2

במד' זאת החי' אשר תאכלו כו' כל אמרת אלוה צרופה לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם הבריות כו'. כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו ברא. וסדר דצח"ם מתעלה הדומם לצומח וצומח לחי וחי למדבר. וכמו שנבדלו בנ"י להיות ראש המדברים בלשון הקודש ובתורה ותפלה. כן יש מינים מיוחדים בין הדצ"ח שמיוחד רק לבנ"י. דכ' הגו סיגים כו' ויצא לצורף כלי. וכל אלה הבירורים נעשה באדם. לכן הוקש אדם לקרקע. וכמ"ש והי' זרעך כעפר. וכן מבקשין נפשי כעפר לכל תהי'. וכתבנו במ"א כי כמו העפר זורעין בו ומוציא פירות כן הכל בא אל האדם והפסולת נבדל והפנימיות מתעלה ע"י האדם ויצא לצורף כלי. והוא ע"י המצות אמרת אלוה צרופה לחבר כל הברואים ע"י האדם עד השורש. וצריך איש ישראל לידע כי נברא רק לעשות רצון קונו. ובמשנה אל תהיו כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס כו'. זה לא מיירי רק במצות. רק הוא על כלל הבריאה. כי כל הבריאה עליונים ותחתונים עבדיו הם. וכל מה שנעשה וכל מה שיעשה הכל בוודאי רצונו ית'. אכן העליונים נק' עבדים שלא ע"מ לקבל פרס משרתיו עושי רצונו. והתחתונים נטבע בהם להיות להם תאוה ורצון בטבע לעשות מה שחפצים ואינם מבינים כי כל זה רצון המלך הוא. כמ"ש בס' חובת הלבבות. כי לפי שרצה הקב"ה בקיום העולם כפי רצונו ית' נתן להברואים הפרס להיות נמלא תאותם באלה הדברים ע"ש שער הפרישות פ"א. אבל מי שעיניו פקוחות צריך לידע כי כל מעשיו הם רצון המלך. ולעתיד יתגלה זאת לעיני הכל. וע"ז אומרים יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. זה כולל המעור והלשון מה שהם נטבעים בהם לתאותם והתאוה מכסה ומסתיר שלא לראות איך הוא רק שליח לעשות רצון הבורא. לכן נאמר יכירו וידעו מה שלא הי' נודע להם עד עתה. ואיש ישראל צריך להיות עבד שלא ע"מ לקבל פרס רק כמלאך לעשות רצונו ית'. ולפי שהטבע מסתיר נתן הקב"ה לבנ"י המצות. ומה שאסר להם מאכלות אסורות וביאות אסורות שבהם הקליפה דבוקה ולא יוכלו לעשות עבודתם לשם שמים. וז"ש המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים פי' שניטל מהם מיצר הטבע. ושיכירו בכל דבר אלקותו ית"ש. לכן זאת תאכלו וזאת לא תאכלו כו' ודו"ק: