Korach תרמ"ח 2

לפרשת קרח חז"ל דרשו עליו בוטח בעשרו כו' יפול. דכ' ריש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי. ובאמת אמרו חז"ל אין עני אלא מן התורה ומצות. משמע שעושר הוא ג"כ בתורה כמ"ש שפיקח גדול הי' קרח וחכם בתורה. אבל באמת החכמה צריכה להביא האדם לידי מעשה וע"ז כ' הטריפני לחם חקי ואין לחם אלא תורה שיזמין השי"ת לאדם דברי תורה שיעשו בו רושם ויקח חיות ומזון מהדברים שזה תכלית התורה. ומה"ט נקראת התורה לחם שנותן מזון וקיום אל האדם. וזה רמזו במשנה אם אין קמח אין תורה פי' שתכלית התורה להוציא ממנה קמח ומזון. ושמעתי מאמור"ז ז"ל שלכן יש בתורה ברכה לפני' ולאחרי' כמו במזון כשהוא רעב מברך על שהזמין לו השי"ת הלחם. וכשהוא שבע יש ברהמ"ז על השביעה מה שהלחם מתעכל במעיו ומשביעו ולכן שיעור ברהמ"ז כל זמן עיכול. וכמו כן יש לברך לאחרי' על קבלת חיות ומזון מהתורה שיהי' נבלע בדמיו ודפח"ח. וזה היה חסר לקרח. וזה הרמז שירדו חיים שאולה שהגם שהי' בו דברי תורה אבל לא עשו בו רושם: