Naso תרנ"ח 1

בפרשת נזירות איש כי יפליא כו'. בזה נתקיים מאמרם ז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מעט מקדשין אותו הרבה מלמעלה. שע"י שמקבל עליו לפרוש מיין חל עליו קדושה גדולה כמו כ"ג ויותר כמ"ש והתקדשתם והייתם קדושים. ובאמת הוא בכח התורה והדיבור שניתן לבנ"י במתן תורה. ולכן אין נזירות רק בבנ"י. וז"ש כי יפליא בדיבור. והוא כמ"ש במדרש יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים. ובמד' ויפתוהו בפיהם שלא הי' נכון לבם עמהם כו'. ולא באו חז"ל להוציא לעז ח"ו על אבותינו הקדושים. אלא באו ללמדינו כי יכולין בכח הפה בתורה ותפלה להתעלות ולתקן הכל. כמ"ש ז"ל בקבלת התורה נתרפאו מכל המומין וטומאות. והוא ללמד על הכלל כולו בכל עת שאדם עוסק בתורה מתרפא. כמ"ש בזוה"ק גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכולא: