Naso תר"ס 1

המשך פרשת ויהי ביום כלות משה לברכת כהנים. כי הג' ברכות שבברכת כהנים הם בכח האבות שנתברכו מפיו של הקב"ה בכל מכל כל. שע"ז אמרו חז"ל שטעמן מעין עוה"ב. והוא שורש הברכות. וכן ג' סעודות דשבת דכל ברכאין בי' תליין והוא ג"כ מעין עוה"ב. וסמוך לזה הי"ב נשיאים כי הי"ב שבטים מקבלין הברכה מאבות כמו שמסר יעקב אע"ה אל השבטים כמ"ש ויקרא כו' אל בניו. איש אשר כברכתו בירך אותם. והם פרטי הברכות שהם י"ב ברכות אמצעיות שבשמו"ע שהם כל הבקשות גם בעוה"ז. והשבטים הם כלים לקבל שורש הברכות ולהמשיך הברכות בעוה"ז. והם בחי' ימי המעשה כמ"ש במד' שוקיו עמודי שש עולם שנברא לששה ימים. וכ' עמודי שש ב"פ ששה והם ימים ולילות דבכל יום כתיב ויהי ערב ויהי בוקר ואלו הימים מיוסדים על אדני פז הג' דברים שחשב המד' שם שהם שורש כל העולם והם מתגלים בש"ק והם בחי' ג' ברכות ראשונות ואחרונות שבשמ"ע. [וזה עצמו פי' כה תברכו את בנ"י להמשיך אלה הג' השרשים אל השבטים שנק' בני ישראל שע"ז רמזנו בשוקיו עמודי שש והמשכיל יבין. וי"ל עוד עפ"י זה פי' המדרש ביום השביעי נשיא לבני אפרים שדורש על יוסף מי הקדמני ואשלם שאעפ"י שאין קרבן יחיד דוחה שבת נצטוה להקריב בשבת ע"ש. והענין כי בחי' השבטים הם ימי המעשה כנ"ל. ויצא יוסף מן הכלל וקרבנו כקרבן ציבור שהוא כולל כל השבטים. והוא בחי' ברכה אמצעיות של תפלת שבת והוא מקשר השבטים אל האבות. ועליו נאמר תחת כל השמים לי הוא כמ"ש במ"א מזה]: