Shlach תרנ"ב 2

בס' זאת זכרון פי' ויתורו את ארץ כנען מלשון התרת הקשר שארץ כנען עוד הי' מקושר תחת שבעה עממין והי' צריכין המרגלים בהליכתם להתיר זה הקשר. וכן אמרו חז"ל כי ארץ ישראל תליא בבנ"י כמ"ש פשטא לה גמדא לה והיא כפולה ומכופלת. וכשבנ"י דורשין אותה היא נדרשת להם כמ"ש חז"ל ציון דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה. וע"ז כתיב מה רב טובך אשר צפנת כו' ובודאי היא חמדה גנוזה שלא לחנם שלח הקב"ה ראשי בנ"י להיות מבינים למצוא מתנה גנוזה זו שהאבות הקדושים השתוקקו לה כמ"ש הקב"ה לאברהם אע"ה אשר אראך. ובאמת הקב"ה מסר לנו מצות התלויות בארץ אשר בכח מצות אלו נוכל להוציא מכח אל הפועל אותה חמדה גנוזה ולכן ניחם הקב"ה אותם במצות נסכים וחלה שלא יפול לבבם כאשר אותן הגדולים חפשו ולא מצאו כי ע"י אלו המצות ימצאו מתנת א"י. וכן אמר מו"ז ז"ל עפ"י מאמרם ז"ל הנותן בור לחבירו צריך לתת לו דרך כי נותן בעין יפה נותן. כמו כן המתנות שנתן לנו הקב"ה נתן לנו גם הדרכים שנוכל לקבל המתנה. וזה ג"כ נכלל במ"ש אוכלת יושבי' היא כי בנ"י צריכין לעשותה ולתקנה ודו"ק: