Chayei Sarah תרנ"ז 1

במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. חביב חייהם של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. כי עיקר החיים לאדם כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים הוא כמו מים חיים שהוא המעיין נובע. כן הנשמה מעיין נובע מחי החיים. ויהי האדם לנפש חי' שע"י מתעלים כל החיות שבעולם דאיתא החותך חיים לכל חי כי לכל בריה יש משהו חיות כפי מה שמדד הקב"ה. וגם הדומם מצמיח הצומח. והצומח מזין החי. והחי בא אל האדם שהוא מעלה הכל עד חי החיים. וכל אלה נקראו חיי שעה והאדם יש בו חיי עולם. והיא הנשמה. ומקודם החטא הי' גם המלבוש חיי עולם. ואח"כ הגוף נשפל ממדריגתו. אבל הנשמה היא נשמת חיים. ולפי שהצדיק מעלה הכל אל חי החיים כתיב יודע ה' ימי תמימים שהם מעלים הכל לדביקות עליון. וכתיב ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. פי' בכל הברכות כי כלי מחזיק ברכה היא שלום. וכמ"ש בשבת ויברך. מטעם כי השבת מעלה הכל אל השורש כמ"ש וינח ביום השביעי על כן ברך. כמו כן אברהם אבינו זקן בא בימים פי' שהעלה כל הימים והזמן אל השורש. וה' ברך. וה' הוא וב"ד. כי הוא מדה במדה הואיל והעלה הכל עד השורש. ע"כ הי' הוא הכלי מחזיק ברכה. כמ"ש במדרש אברהם בירך הכל ומי בירך אותו הקב"ה: