Sukkot תרנ"ד ותרנ"ו 11

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. כי הג' רגלים הם בזכות הג' אבות. ושמ"ע הוא בזכות כלל בנ"י. והוא שמחת תורה דביקות בנ"י בתורה כמ"ש אורייתא וקוב"ה וישראל כולהו חד. וע"י הכנת האבות נגמר אח"כ כחן של בנ"י. ע"י מרע"ה שהוריד התורה מן השמים לכלל ישראל. כמ"ש במד' רבות בנות כו' ואת עלית על כולנה. וזה הרמז בגמ' למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד. והשיב לו הלל ואהבת לרעך כמוך זהו עיקר התורה ואידך פירושא זיל גמור. פי' כל התורה והמצות הם עצות איך לבוא לאחדות השלימות. וזה גמר התורה כשנעשין בנ"י קהלה אחת בלב ונפש. ולכן הוצרך מקודם ג' רגלים לתקן כל אחד דבר מיוחד ואח"כ רגל אחד שמ"ע. וכתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. צוה לנו הוא שלומד לנו דרך לדבוק בתורת אמת ע"י המצות הערוכות לפנינו ושרשם מאוד נעלה. ומשה רבינו היה הממוצע כמ"ש אנכי עומד בין ה' וביניכם. וכן הוא לעולם שבאמצעיות משה רבינו יש לנו דביקות בתורה ובה'. וכמו דאיתא במד' דב' טפחים של הלוחית היו ביד משה וב' טפחים כביכול בידו של הקב"ה. כן הוא בין משה לבנ"י. חלק אחד ממשה הוא בתורה. וחלק אחד בכלל ישראל. כמ"ש שנק' איש האלקים מחצה איש ומחצה אלקים. ואיתא כי מש"ה רבינ"ו גי' תרי"ג. כי פנימיות ציור האדם הוא רמ"ח ושס"ה איברים וגידים רוחניים שהם ממש התרי"ג מצות. ומשה רבינו זכה לזה הציור בשלימות לכן נק' איש אלקים. ועל ידו יכול כל איש ישראל למצוא חלק בציור הזה. וז"ש ולכל היד החזקה כו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל. הרבותא שכל מה שעשה משה רבינו הי' לכללות ישראל. שכל איש ישראל יש לו חלק בזה. כמו בתורה שיש לכל איש ישראל חלק. וזה המשך סוף התורה לבראשית. שבכח התורה שנק' ראשית עשה משה רבינו כל אלה המעשים. כי משה רבינו הוא התורה ממש. וכמו שהתורה נקראת ראשית שהיא הראשית והשורש של כל הדברים. כן נק' משה רבינו ראשית כמ"ש וירא ראשית לו: