Terumah תרמ"ט 3

במדרש אני ישנה כו' עד מתי אהי' מתהלך מבחוץ עשה לי משכן כו'. הענין הוא כי המשכן וכליו הכל המה הארות השייכים לנפשות בנ"י שיש לכל איש ישראל שורש למעלה וצריך לתקן הנפש למטה להיות כלי לקבל הארות המיוחדים אליו. ומכ"ש בכללות בנ"י למטה שהם כלי לקבל הקדושה רק ע"י החטא נפלו הנפשות אעפ"כ לבי ער ונתן להם עצה ע"י המשכן וכליו. שיוכלו להתקן עצמם להיות כלי לקבל הארת השכינה כמ"ש ושכנתי בתוכם. וכמו כן הוא בכל המצות. גם עתה שאין לנו משכן ומקדש. מ"מ המצות הם ג"כ דרכים לפתוח הלבבות להיות כלים לקבל הארות המצות. ובספר רבינו בחיי מביא על ג' המדרגות חצר היכל ק"ק שהם בחי' מוח לב וכבד ע"ש. וכן הוא בנפש האדם. ומצות תפילין וציצית הם ג"כ מיוחדים לאלה הג' מדרגות. תש"ר במוח. וש"י בלב. וציצית כנפי בגדיהם בכבד. וכמו כן ג' פרשיות שבק"ש שהם לתקן כל הקומה של אדם כמ"ש בספרי קודש. ופרשה ראשונה במוח וראש בחי' תש"ר. ושני' בלב תפילין ש"י. והגם שבשניהם נזכר תפילין ש"ר ושל יד. משום שכל המדרגות כלולין זה בזה. אבל עיקר מיוחד תפילין של ראש בראשונה וש"י בשני'. ושלישית פ' ציצית. [וגם בשבת הג' סעודות הם בחי' מוח לב כבד. שהם המשכות ממדרגה זו לזו. כדאי' בזוה"ק יתרו בפסוק אז תתענג על ה' ע"ש ג' המדרגות]. וכמו כן הם בחי' נפש רוח נשמה באדם. וכפי תיקון המצות כך מאירין נר"נ בהאדם. ובוודאי במשכן ומקדש ניתן חיות בנר"נ ומוח לב כבד של כל איש ישראל. וגם עתה תפלות נגד תמידין. פי' ע"י השתוקקות לעבודת המקדש מתעוררין אותן ההארות. שהרי גם אז היו ישראל במעמדן שלא עשו כלום רק שהיו מתדבקין באהבה ורצון בעבודת הכהנים והלוים ובזה יש לנו חלק גם עתה. וחז"ל למדו מתשמרו להקריב שיהיו עומדין ע"ג. היינו לצפות ולהשתוקק לעבודת המקדש. וזה ניתקן גם בתפלה. ויתכן לומר מ"ש מאת כל איש אשר ידבנו. כי המשכן נעשה ע"י הנדיבות שנמצא בבנ"י בכל הדורות. כי הקב"ה הוא בוחן כליות כדאי' במדרשות עד שלא נוצרה מחשבה שבאדם הקב"ה רואה ומצרפה למעשה. לכן נשאר הארה ממשכן ומקדש לכל הדורות כמ"ש במ"א פי' וכן תעשו לדורות: