Ki Tavo תרל”ה

תרל”ה
היום הזה ה”א מצוך. ברש”י ובמד’ תנחומא להיות בכל יום חדשים כו’. פרשנו כבר שהתחדשות הימים הוא לפי עבודת האדם. והענין שיש ג’ בחי’ עולם שנה נפש והם תלוין זה בזה. וכפי מה שמתפשט כח הנשמה בגוף בא התחדשות החיות בנפש האדם וכמו כן מתחדש הזמן ובכלל הבריאה ג”כ. ומצות ביכורים הי’ על זה התחדשות ובמקום זה תיקנו תפלות כו’. והמצוה להזכיר יצ”מ היא ג”כ כנ”ל שכמו שבנ”י לא באו למקומם הראוי עד שירדו למצרים וביררו כל אותן המקומות. וכמו כן נמצא דברים אלו לכל פרטי הבריאה וכענין ג”ש ערלה באילן. ולכן ע”י מצות ביכורים והסיפור ביצ”מ יכול לפדות הפירות מסט”א להיות חל עליו הקדושה. ונסמכה פרשת ביכורים למחית עמלק. כי ביכורים היא לתת הראשית להקב”ה. ועמלק היא היפוך זה כדכ’ ראשית גוים עמלק. פי’ שמקודם מלחמת עמלק היו בנ”י מתקנים כלל הבריאה להיות נכנעים תחת הקדושה. אבל עמלק המציא לו ראשית אחר שאין לו אחרית כדכ’ ואחריתו עדי אובד והיא חיות הרשעים שבא מסט”א שמדמה לרשעים כאילו יש להם ראשית לבד הקדושה. וכל עבודת בנ”י רק לבטל זה ולברר כי כל הראשית היא להשי”ת בלבד:
“Today HaShem is commanding you” (Devarim 26:16). The Midrash Tanchuma explains that this teaches us that each day the words of HaShem should be like new. We have already explained (See תרל”א 1) the idea of a finding the renewal in each and every day is up to the person, and dependent on each person’s individual work.
The idea is that there are three primary elements, עולם שנה נפש (space time and soul). These are all dependent on each other. It is in proportion to the energy the soul in the bofy that the renewal o the life force comes into one’s body. So too time and the world in general are also affected by one’s spiritual work.
The commandment of bringing Bikkurim was exactly focused on this idea of bringing renewal. So too the concept of praying 3 times a day (which replaced the Bikkurim) is to being about this renewed energy.
So too the mitzvot of remembering the exodus from Mitzrayim, are also to bring about this sense of renewal. This is because Bnei Yisrael did not merit to come to the place they belong to until they had first gone down to Mitzrayim and clarified and purified all that needed to be done there. This idea also applies to all the different details of the world, for example the concept of Orlah, that we cannot eat the fruit of a tree for the first three years (for they too need to be purified in those first 3 years).
Therefore when a person brings the first fruit and recalls the story of the exodus from Mitzrayim, he is able to redeem the fruit from the negative forces, and they can then attain holiness.
The commandment of Bikkurim is adjacent to the commandment of wiping out Amalek, for the idea of Bikkurim is to give the first and beginning to HaShem, and the opposite is Amalek, who is called ראשית גוים the “First of all the nations”. The idea here is that before Bnei Yisrael encountered Amalek, they were purifying the entire creation, to all be subjugated to the side of Holiness. However, Amalek made his own “reishis” which is really just an allusion, for it is not a true reishis, it is a force that comes from the negative forces, and it does not last, for as even though they are called ראשית גוים עמלק, nevertheless “his end will be lost” (Bamidbar 24:2) ואחריתו עדי אובד.

במדרש שמוע תשמע לכנוס דלת לפנים מדלת לשקוד על דלתותי כו’. כי צריך האדם לידע שכל הפתיחה שנפתח בו איזה פתח בלבו כמו כן נפתח בשורשו למעלה וכל המכוון צריך להיות על פתח השורש שהשמיעה תגרום שמיעה פנימיות אח”כ כנ”ל:

The Midrash explains the double expression of “If you shall surely hear” (Devarim 28:1) that this teaches us that one needs to enter the inside of the Beis Hakneset and not stand right by the door. The idea here is that each person needs to realize that when one has an “opening” of one’s heart (a spiritual awakening), that indicates that also in the source of one’s soul there is also an “opening”. Therefore, a person’s focus should always be on the opening of this source, that it will cause another opening. This is the double expression of שמוע תשמע that the hearing will cause another hearing and so forth.

אא”ז מו”ר ז”ל הגיד בשם הרה”ק מפרשיסחא ז”ל על הפסוק ולא נתן ה’ לכם לב לדעת כו’ עד היום הזה. כי כל הניסים ונפלאות שעשה עמהם הש”י. מ”מ הואיל והי’ שלא ע”פ הטבע הי’ רק לשעה. אבל אחר שגמר להם כל התורה ונעשה מכל ההתנהגות תורה נעשה מזה בנין קבוע לדורות עכ”ד ז”ל. והוא ענין היום הזה היינו התלבשות כל ההארות במעשים טובים שמכל מעשיהם נעשה תורה. והוא באמת עיקר הזכות הגדול לבנ”י בקבלת התורה כי התורה אין לה שיעור כמאמר ונעלמה מעיני כל חי. רק שבנ”י זכו להלביש התורה שמכל מעשיהם נעשה לבוש לאור התורה בתורה ומצות שבתורה זו שלפנינו. והבן. וזה י”ל ג”כ ה’ האמרת היום פי’ שנעשה מעשרה מאמרות תורה שלימה כמ”ש במ”א ענין ע”מ וע’ הדברות:
The Chidushei Harim explained in the name of the Rebbe Mi’pershischa, that explain the pasuk “And HaShem has not given you a heart o understand… until this day”. This is teaching us that even though Bnei Yisrael had experience such lofty levels and many miracles, however since it was not through a natural process, it was only temporary. However once the Torah was completed, and they had instituted through the actions of the Torah a Torah for generations to come, then it was everlasting.
This is indeed the great merit that Bnei Yisrael experienced when receiving the Torah. For the Torah is infinite as it states “It is hidden from the eyes of all living” (Iyov 28:21). However, Bnei Yisrael merited that they were able to “clothe” the Torah. Through their actions they created a “clothing” for the Torah (something it can be attained through), though the studying of the Torah and performance of the Mitzvot of the Torah which we received. Understand this idea.
This too can be the idea of the words (Devarim 26:17) “You have chosen HaShem today” for through the ten utterances of HaShem in creating they world, they made an entire Torah. As explained elsewhere regarding the Ten Commandments paralleling the Ten Utterances. (See Bo תרל”א)

במדרש זה שמביא ביכורים עומד ומבקש בעד כל ישראל השקיפה כו’. הגם שזה נכתב במצות ביעור בפ’ כי תכלה לעשר. אבל נראה כי כל המצות תרומות ומעשרות עד סוף הביעור הכל תלוי במצות ביכורים שהיא מצוה ראשונה. לכן סמכן הכ’ כי תכלה לעשר אחר מצות ביכורים כי הכל תלוי בהראשית:
The Midrash (Tanchuma 1) explains that the person who brings the Bikkurim requests on behalf of the entire nation “Look down from your holy place and bless your nation Yisrael…”. Even though this is said not by the one bringing the Bikkurim, but by the person who brings his tithes in the 3rd year of shmittah, it is nevertheless appropriate for the Midrash to associate with the Bikkurim. The reason being is that the entire parsha beginning with the Bikkurim and then the tithes etc., is all dependent on this first mitzvah which is the Bikkurim and called “reishis” (see above). Therefore, this commandment and prayer on behalf of Klal Yisrael all follow the mitzvah of Bikkurim.

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. כי יש ברכה שאין המתברך יכול לקבל והקב”ה שומר את הברכה. ובוודאי מכל דבר טוב נשאר הברכה. וכשהוא אינו מוכן לזה יתן לו הקב”ה לעת הראוי או לפעמים בעוה”ב כשא”י לקבלו בעוה”ז מול זאת נאמר והשיגוך. [וכמדומה לי כי שמעתי כזה בשם הרב מפרשיסחא ז”ל]:

And all these blessings will come upon you and reach you (Devarim 28:2). The idea here is that there are times when a person cannot receive the blessings bestowed upon him. Nevertheless, HaShem guards these blessings for him, for every good thing a person does causes blessing to come about. Therefore, when a person is able to then receive it, HaShem will give it to him, sometimes this needs to be in the world to come. This is the therefore the idea of “and they will reach you.” [“I think that I heard this idea in the name of the Rebbe Mi’Parshischa”]