Naso Essay on Avot תרל”ז

תרל”ז

במדרש שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב”ה לבראתו שכן נאמר ויכלו כו’ לשון תאוה. אעפ”י שזה קאי על מעשה בראשית והמד’ אמר על תשוקת הבורא ית’ כמ”ש ועלי תשוקתו. אכן ביאור הדברים שביד התחתונים לעורר רצון הבורא ית’ כמ”ש ויכלו כו’ אח”כ כתיב ויכל אלקים כו’ וז”ש ועלי תשוקתו שתשוקת הבורא ית’ תלוי ברצון ותשוקת תחתונים לדבקה בו:

במדרש ישא ה’ פניו אליך כו’ וכתיב לא ישא פנים כאן כשישראל עושין רצונו של מקום. וקשה כיון שנושא להם פנים א”כ הוא לפנים משורת הדין א”כ הדרא קושיא לדוכתא דכתיב לא ישא פנים. אכן התירוץ הוא שגם ע”ז יש משפט לעשות עם זה לפנים משורת הדין כי הכל במדה שאדם מודד כו’. ואיתא עשה רצונו כרצונך שיעשה רצונך כרצונו. פי’ עושין רצונו של מקום הוא העבודה בתמימות בלי שום נגיעה עצמיות רק לעשות רצונו ית’ בלבד. ולכן השכר הוא ישא פניו אליך. כי יש להבין מאי ענין נשיאת פנים אך הוא עפ”י הכתוב ורחמיו על כל מעשיו כי עיקר התעוררות הרחמים והחסד לפניו ב”ה ע”י שאנחנו כולנו מעשה ידיו והוא מכיר הפנימיות שלנו שהוא החיות שיש בנו חלק אלוקי ממעל וע”ז הוא ית’ מרחם. אמנם זאת תלוי בעבודת התחתונים כפי מה שמבורר אצלינו שהכל מעשה ידיו ויראתו על פנינו כמו כן חל עלינו שמו ית’. כמ”ש כל מי שהוא ירא שמים יש לו חן. והוא נושא חן לפני הבורא ית’ כמ”ש ויחונך. ולכן הוא ית’ מרחם על פנימיות החיות שלנו שהוא חלקו ית’. ישא לשון הבערה כמו משיאין משואות. פי’ שמתלהב כח האש והתלהבות שיש בלבות בנ”י כמ”ש שלהבת יה. וזהו עצמו פי’ שיעשה רצונך כרצונו פי’ שיוכל להיות התגלות רצון העליון ית’ בלי מניעה והוא התגלות הפנימיות כנ”ל:

באבות משה קיבל תורה כו’. הגם שהתורה ניתנה לכל ישראל. אמנם יש ב’ ענינים בתורה א’ היגיעה שיכול כל איש ישראל למצוא ע”י יגיעה בתורה כ”א כפי השגתו. אך יש עוד סגולה בתורה לחכמים ראשי הדורות להשיג מה שאינו עפ”י שכל אנושי והיא הירושה שניתן לנו כמ”ש תורה צוה כו’ משה מורשה קהלת יעקב. ולכן אמונת חכמים הוא יסוד התורה. ולכן הקדימו חכמים זאת המשנה באבות לומר שאלה הדברים שהגידו אבות העולם לא יחשוב אדם להרהר בהם עפ”י אימוד דעתו כי זה בירושה מסיני וע”ז אמרו משה קיבל כו’ ומסרה ליהושע כו’. ובגמ’ אל תקרי מורשה אלא מאורסה. וזה ההפרש כי ירושה הוא בלי יגיעה רק נחלה שאין לה הפסק. אבל מאורסה היא התקרבות שבא ע”י פעולות האדם ויגיעתו בתורה וזה נאמר לכל פרט התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך דייקא. אבל לכללות ישראל נאמר מורשה קהלת יעקב. אעפ”כ ע”י שזוכין להכניס עצמו תוך כלל ישראל זוכה לחלק הירושה ג”כ כנ”ל:

Pirkei Avot 1:1 begins with the tradition of the Torah transmission from generation to generation. Moshe received the Torah from Sinai and gave it to Yehoshua who gave it to the sages etc.
There is a seemingly great difficulty here, surely the Torah was not given exclusively to Moshe but it was given to the entire Jewish nation. Why does it say that Moshe is the one that received the Torah, t is apparently inaccurate?

However it is important to realise that there are two elements of the Torah. There is the one that is through a person’s effort of studying and contemplation, each individual’s grasp an understanding of Torah.
Yet there is another more subtle element, and that is the Torah that is beyond any person’s understanding and grasp. This Torah is a unique gift to theseus and leaders of each generation. They are able to comprehend things that are beyond human comprehension.

This Torah is a Torah that is our inheritance, as the pasuk says Morasha – an inheritance.
This shows us the importance of our trust in Torah scholars, for even things that we cannot comprehend and don’t seemingly make sense to us, need to be accepted.
This is therefore the introduction to Pirkei Avot, for one needs to bear this idea in mind, that when learning the “ethics of our fathers” there may seem to be things that do not make sense and aren’t correct, yet it is imperative for us to heed their advice as they are privy to a level of Torah that the average jew is not!

With this understanding we can appreciate the teaching of our sages: Do not read it morasha – an inheritance, rather read it me’orasa – betrothed.
The Sfas Emes explains that the difference between an inheritance and a betrothal, is that an inheritance comes without any effort. However a betrothal is not automatic for it requires a level of sacrifice and effort.
So too with acquiring the Torah, we are taught: Prepare yourself to study Torah for it is not an inheritance. This is on an individual level, that each and every person needs to realise that to gain one’s section of Torah one needs to apply oneself. However on a national level we are taught that the Torah is: Morasha, an inheritance. For on the national level of klal Yisrael when one is a part of the nation then it is an inheritance