Korach תרנ"ב 3

איתא בספרים בענין השקדים שהיו במטה אהרן לבית לוי שהי' רמז דיש בשבט לוי כהנים ולוים והם כמו שקדים מתוקים ומרים. ואיתא החייב במתוקים פטור במרים. כי המתוקים גדולים טובים מקטנים. ומרים קטנים טובים. לכן לוים נפסלין בשנים ומבן חמשים כו' ישוב מצבא העבודה. ע"ש בס' שפתי כהן ומג"ע. ולכן מצינו שקרח נשפל בימי זקנותו ואהרן נתעלה ביותר. ובאמת הכל הולך אחר החיתום. והלוים הם רק מתחילין כדאיתא שמאלא איתער וימינא עביד. ואיתא במשנה הכשר בכהנים פסול בלוים כו'. הכהנים נפסלין במומין כי הם בחינת שלום כמ"ש בריתי שלום כשהוא שלים ולא קטוע ולוים בשנים כי הם רק מתחילין ולכן אין המום פוסל בהם כי אינם משלימין. והענין הוא כדאיתא אין מלחמה נאה אלא לבחור לכן נדמה הקב"ה וב"ש בים כבחור איש מלחמה ובמתן תורה כזקן מלא רחמים ע"ש. והלוים הם אנשי מלחמה שקדים מרים ולכן רק קטנים כשרים. ואהרן הוא זקן מלא רחמים [ואיתא במד' כשמן הטוב על הראש כו' זקן אהרן וכי ב' זקנים הי' לאהרן רק שהי' נדמה למשה כאלו הי' יורד על זקנו וזהו הזקן זקן ע"ש. והפי' שביטל עצמו אל משה רבינו שר התורה ונעשה כזקן אחד וזהו עצמו בחי' שבת שנק' שלום ע"י שעתיקא קדישא מתגלה בשבת קודש. והמשכיל יבין דברים אלו ביותר]. וכמו שיש זמנים שהקדושה והפנימיות מתגלה בהם כמו כן יש צדיקים שעל ידיהם נעשה השלימות בעולם. והלוים היו בחינת הנהגה של ימי המעשה בקטנות. [ויש רמז אתם המיתם כו' עם ה' מלשון גחלים עוממות שכן כל אלו הגדולים היו בהתגלות יותר כנ"ל. גם יש רמז לאות לבני מרי היינו הלוים שהם בחי' מרים]: