Lech Lecha תרמ"ו 1

במדרש שמעי בת כו'. כי הנה שורש האבות ובנ"י הוא למעלה מעוה"ז ולכן עוה"ז היא כבירה דולקת בעיניהם אך כי הי' רצונו ית' שבהליכת הצדיקים בעוה"ז הטבעי ואעפ"כ יניחו הכל ויתדבקו בשרש העליון בזה יתעלה כל הבריאה. ויוציא אותו החוצה דרשו חז"ל למעלה מכיפת הרקיע ומהמזל. ולמה הי' מקודם תוך הטבע והמזל רק שכן הי' רצונו ית' שע"י העבודה תוך הטבע יזכו הצדיקים לעלות למעלה מן המזל. וכן הוא מדת כל הצדיקים וכללות בנ"י שנאמר עליהם אין מזל לישראל ואעפ"כ צריכין לזכות לזה ע"י הקדמת העבודה בתוך הטבע והמזל. אח"כ ויוציא אותו החוצה. וכן הוא הענין בתחלת השנה בימי הדין והמשפט ובנ"י זוכין אח"כ לעלות למעלה מהטבע וזה חג הסוכות לומר איך שנעשה המשפט עפ"י הטבע והמזל אח"כ ויוציא החוצה שהוא הסוכה רמז לדבר ספור הכוכבים ובסוכה המצוה להיות כוכבים נראין מתוכה ורמז הענין הוא כמשחז"ל שנמשלו לכוכבים שנראים קטנים בעוה"ז ולמעלה כל כוכב גדול מכל העולם. וכמו כן ההארה שיכולין להרגיש בעוה"ז כ"א משורש נשמתו שלמעלה. מעט הוא. אבל למעלה הוא רב מאוד. וכל המשפט שנעשה בר"ה לחדש העולם וכן בכל יום שהקב"ה מחדש בטובו מעשי בראשית הוא כדי לברר בחירת בנ"י וכן הוא סדר הברכות יוצר אור אח"כ אהבה רבה שנתברר בכל יום למעלה חיבת בנ"י. וכמו שבנ"י מעידין בכל יום על הבורא י"ת ומיחדים שמו הקדוש בעוה"ז כי למעלה אין צריך עדות שהכל יודעין שהקב"ה השליט בעולמות כולם רק בזה העלמא דשיקרא צריכין להעיד עליו וע"ז נשתלחו בנ"י לעוה"ז. וכמו כן הקב"ה למעלה מעיד כביכול על בנ"י כי למטה א"צ עדות ומי זוכר להקב"ה בעוה"ז לבד בנ"י שמברכין מאה ברכות בכל יום ומיחדים שמו ערב ובוקר. רק למעלה שכולם עובדי ה' שם מעיד הבורא ית' כי חביב לפניו עבודת בני ישראל בעוה"ז יותר מעבודת צבא מרום ועל זה כתיב שמועה טובה מארץ מרחק. וזהו שבנ"י יודעין שהקב"ה בחר בהם באהבה בכח זה יכולים להעיד עליו וז"ש ויתאו המלך יפיך כו' והשתחוי לו: