Kedoshim תרנ"א 1

במד' ואתה מרום כו' לעולם ידך בעליונה בין במדת פורעניות כו'. רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כי הנה הקב"ה הוא קדוש ומרומם מכל צבא מעלה. ובחר לו בנ"י להיות נמשכין אחר הנהגה שלו. וכמו שהוא קדוש ונבדל מכולם למעלה. כן צריך להיות הנהגת בנ"י קדוש ונבדל מכל התחתונים. [וע"ז כ' כשושנה בה"ח כו' כתפוח בעצי היער כו']. והנהגתו ית' הוא בדרך נסתר ונעלם כי הקדושה א"י להתגלות בעוה"ז שהוא מרוחק ומגושם. אכן יש זמנים ומקומות מיוחדים שהקדושה נתגלה בעולם. והמאמינים בו ית' צריכין תמיד להיות מוכן לחסות בצלו ואז זוכין להארת הקדושה אפי' בעוה"ז. ולכן הקב"ה צוה לבנ"י להיות קדושים ונבדלין מן העכו"ם יד) וכפי קדושתם כך יוכל להתגלות קדושתו ית' בעולם. וז"ש בת"כ אם אתם קדושים מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ע"ש. פי' כענין שפי' בזוה"ק בפסוק שחת לו לא חייביא עבדי פגימותא כו'. פי' שהתגלות קדושתו ית' בעוה"ז תלוי' בעבודת האדם. ומ"מ חלק ה' עמו ויש להם דבקות בשורשם למעלה בהקב"ה לעולם. אך אם זוכין מתגלה כח השורש גם למטה. וע"ז הוסד כל המזמור ליום השבת. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. דכ' גולל אור מפני חושך ולכן כשאין הקדושה מאירה בעולם צריכין בנ"י להאמין בו ית' עד כי יבא בקר. וכן הוא בקדושה המתגלה בשבת היא אות ועדות על הקב"ה גם על כל ימי המעשה. ולכן כשבא השבת ומאירה הקדושה טוב להודות כו'. וזה החילוק בין הרשעים וכל השורש שלהם שיש להם קצבה מיוחדת ולכן כשהם יורדין יורדין הם עם השורש. וזהו בפרוח רשעים כו' להשמדם עדי עד. וזה אויביך ה' הוא למעלה המקטרגים על בנ"י והם מסטרא דשמאלא. אויביך יאבדו הדבקים בהם מלמטה. כמ"ש בפי' סוס ורוכבו רמה כו' ע"ש. ואתה מרום לעולם. שאפי' בזמן הגלות וחושך הקב"ה למעלה שומר חלקן של בנ"י. ואדרבא חסד הוא שאין האור מתגלה בשעה שהחושך שולט גולל אור מפני חושך. והחושך מתגבר עד תכליתו ואז יאבדו ויתפרדו כו'. ואח"כ ותרם כראם קרני כו'. וכתי' מה רב טובך אשר צפנת כו' שהוא חלק השורש שעליו נאמר יצפון לישרים תושי'. פעלת לחוסים בך הוא כשבנ"י חסין בצלו ונבדלין מן העכו"ם טו) ואז מתגלה הקדושה גם למטה. וז"ש נגד בני אדם ונגד הוא מרחוק תחום שבת כמ"ש חז"ל בפסוק מנגד יחנו ע"ש. וז"ש כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. כי אחר החטא נתערב בכ"מ טו"ר ואין הקדושה יכולה להיות בתמידות. וזהו הרמז ה"א מתהלך בקרב מחניך. כמ"ש במד' בראשית מתהלך לרוח היום מקפץ ועולה כו'. כמו כן מתהלך בקרב מחניך לפעמים עולה ויורד סתים וגליא: