Shmini תרמ"ה 3

בפסוק זאת החי' כו' פרש"י לפי שדביקין בחיים. ובמד' עמד וימודד ארץ כו'. ובזוה"ק מי האיש החפץ חיים כו'. דכתיב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל וע"י החטא ויגרש כו' האדם כדכ' פן ישלח ידו ולקח כו' מעץ החיים כו'. והנה בנ"י בקבלת התורה התדבקו בעץ החיים והי' ראוי להיות נתקן החטא. והגם שאח"כ נעשה פגם ע"י החטא מ"מ נשאר לנו חלק בתורה שהיא עץ החיים. ולכן צריכין לשמור מתערובות טו"ר. ובאמת בכל הנבראים יש בהם חיות אך במדה וצמצום. וז"ש עמד וימודד ארץ כו'. אבל בנ"י יש להם אחיזה בעץ החיים כענין שכ' ואכל וחי לעולם. שהוא בחי' למעלה מהטבע. לכן בירר לנו השי"ת המינים שאין בהם תערובות מעה"ד טו"ר. ובמד' דורש אלה המינים על הד' מלכיות גמל שפן כו'. כי מצד שלא נתברר עדיין מלכות שמים ונמצא עוד מלכות בו"ד בעולם לכן נבררו בנ"י מתוך האומות עובדי כו"ם ח) לכן נמצאים עוד מינים טמאים בעולם כי הכל הכנה אל האדם. וכ' ונטמתם בם ע"ש בזוה"ק שדורש מה שכתוב בלי א'. דכ' מי יתן טהור מטמא לא א'. כי הא' רומז שנמצא קצת נקודה מן האחדות ובכח זה עתיד להתברר טהור מטמא. אבל כשנפש מישראל מתגאל באכילת מינים אלו. ונטמתם כ'. שניטל הנקודה מהאחדות: