Yitro תר"נ 4

בפסוק זכור את יום השבת לקדשו. משמע שע"י הזכירה ניתוסף קדושה לשבת וכמ"ש בשם <b>מו"ז ז"ל</b> ע"פ לעשות את השבת שנק' מעשה כמ"ש בגמרא בדיבורא איתעביד מעשה. כמו כן ע"י עדות בנ"י בשבת מתגלה הקדושה בשבת כו'. דכ' אתם עדי נאום ה' ואני אל. שכפי עדות בנ"י עליו. כך מתגלה אלקותו בעולם. ושבת סהדותא איקרי. ובוודאי כאשר הש"י ייחד אותנו לעדים יש לנו כח להעיד ולברר כבוד מלכותו ית' בעולם. ובאמת הכל בכח התורה דכ' וידבר כו' לאמר אנכי ה'. פי' שניתן כח לבנ"י לומר זאת. ולברר כי הוא ית' אלהינו. וז"ש אתם עדי נאום ה'. דהל"ל ואני אל נאום ה'. רק הפסיק באמצע הפסוק לומר כי העדות שאנו מעידין הוא בכחו ית' כמ"ש ואשים דברי בפיך. הוא ע"י התורה. ובצל ידי כסיתיך הוא המצות רמ"ח ושס"ה. שהוא צלם האדם בפנימיות. שיש עדות בפה. ויש עדות במעשה. לנטוע שמים וליסוד ארץ בב' עדיות אלו. וז"ש אתם עדי נאום ה'. והבן. וכזה שמעתי מפי <b>מו"ז ז"ל</b> במ"ש רש"י בסנהדרין במשנה האומר אין תחה"מ מן התורה שאפי' מאמין בתה"מ רק שאינו בכח התורה מה לנו ולאמונתו ע"ש: